נשירת שיער בהריון: האם זה תקין, מה הסיבות ומה מותר

מה קורה לשיער בזמן הריון?

בזמן הריון השינויים ההורמונליים משאירים יותר שערות בשלב הצמיחה (אנאגן) ופחות שערות מגיעות לשלב הנשירה, ולכן אצל רוב הנשים השיער נראה מלא יותר. מחקר שבדק 116 נשים בשלבים שונים של הריון ואחרי לידה מצא ששיעור השערות בשלב הצמיחה עולה בהריון, ושיעור השערות בשלב הנשירה עולה אחרי הלידה. החוקרים ציינו גם שאצל רוב הנשים השינויים האלה אינם קיצוניים¹. זה אחד המצבים שמוסברים במדריך הכללי לנשירת שיער, ששם מופיעים גם שאר סוגי הנשירה.

בגלל זה, התמונה הרגילה היא שבהריון נושר פחות שיער, ואחרי הלידה השערות “המאחרות” נושרות יחד. נשירת שיער אחרי לידה היא תופעה מוכרת וצפויה. נשירה בולטת בזמן ההריון עצמו פחות צפויה, ולכן שווה להבין מה עומד מאחוריה.

אם השיער אמור להתעבות, למה הוא נושר?

הסיבה השכיחה היא נשירה זמנית מסוג טלוגן אפלוביום, שמופיעה כמה חודשים אחרי גורם שמעמיס על הגוף. DermNet מונה בין הגורמים המוכרים מחלה עם חום, ניתוח, ירידה במשקל, לחץ נפשי, מחסור בברזל, בעיות בבלוטת התריס, תרופות והפסקת גלולות². האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מוסיפה חוסר איזון הורמונלי וחוסרים תזונתיים, כמו ברזל וחלבון, בין הסיבות לנשירה ולדלילות³.

כמה מצבים שכדאי לחשוב עליהם במיוחד בהריון:

• מחסור בברזל ואנמיה. לפי ארגון הבריאות העולמי, ב-2019 כ-37% מהנשים ההרות בעולם סבלו מאנמיה, ומחסור בברזל הוא הגורם התזונתי השכיח לה⁴. מטא-אנליזה מצאה רמות פריטין נמוכות יותר אצל נשים עם נשירה שאינה מצלקת. זה קשר סטטיסטי, לא הוכחה שהברזל הוא הסיבה, אבל זו בדיקה שקל לעשות ולתקן⁵.
• בלוטת התריס. הפרעה בתפקוד הבלוטה היא אחד הגורמים המוכרים לנשירה, ותיקון שלה הוא חלק מהטיפול². פירוט על הקשר נמצא בעמוד נשירת שיער ובלוטת התריס.
• בחילות והקאות קשות. ירידה במשקל ותזונה דלה הן גורמים מוכרים לנשירה זמנית², ולכן תקופה ארוכה של אכילה מועטה עשויה להופיע אחר כך בשיער.
• מחלה עם חום. גם זה גורם מוכר, והנשירה מופיעה בדרך כלל חודשים אחרי המחלה ולא בזמנה².

למה השיער נושר דווקא בתחילת ההריון?

נשירה זמנית מתחילה בדרך כלל 2 עד 4 חודשים אחרי הגורם, ולכן נשירה בשליש הראשון יכולה לשקף משהו שקרה עוד לפני ההריון. DermNet מתארת את פער הזמן הזה, וגם את ההחלמה ההדרגתית בדרך כלל תוך 6 עד 9 חודשים². דוגמה נפוצה היא הפסקת גלולות לקראת כניסה להריון, שהיא טריגר מוכר לנשירה זמנית²³. על הקשר בין אמצעי מניעה הורמונליים לנשירה יש עמוד נפרד: נשירת שיער וגלולות.

המשמעות המעשית: כששואלים “מה קרה?”, כדאי להסתכל שלושה חודשים אחורה ולא רק על השבוע האחרון. מחלה, ירידה במשקל, הפסקת גלולות או תקופה קשה במיוחד הם רמזים חשובים לבירור.

במה נשירה בהריון שונה מנשירה אחרי לידה?

נשירה אחרי לידה צפויה ונובעת מהשינוי ההורמונלי שאחרי הלידה, ואילו נשירה בזמן ההריון פחות צפויה ומרמזת לרוב על גורם נוסף שכדאי לזהות. אחרי הלידה, השערות שנשארו בשלב הצמיחה בהריון עוברות יחד לשלב הנשירה¹, והנשירה מגיעה לשיא בערך ארבעה חודשים אחרי הלידה⁸.

אילו בדיקות עושים כשהשיער נושר בהריון?

הבירור מתחיל בשיחה ובבדיקת הקרקפת, ובדרך כלל כולל בדיקות דם לברזל ולתפקודי בלוטת התריס. DermNet ממליצה לתקן הפרעות בתפקוד בלוטת התריס ובמאגרי הברזל, ה-B12 והחומצה הפולית כשהם נמצאים². חלק מהבדיקות נעשות ממילא במעקב ההריון, ולכן כדאי להביא את התוצאות לבדיקה. פירוט על הבירור נמצא בעמוד אבחון נשירת שיער, ועל ויטמינים ומינרלים בעמוד נשירת שיער: מה חסר בגוף?.

בבדיקה עצמה הרופאה מחפשת גם סימנים שלא מתאימים לנשירה זמנית: קרחות עגולות ומוגדרות, אדמומיות או קשקשים סביב השערות, או דלילות שמתרכזת בקו השביל. אלה מכוונים לאבחנות אחרות שהטיפול בהן שונה.

אילו טיפולים מתאימים בהריון, ואילו לא?

ברוב המקרים הטיפול הוא זיהוי הגורם ותיקונו, והנשירה חולפת בהדרגה. חלק מהטיפולים התרופתיים לנשירה לא מתאימים בהריון.

• מינוקסידיל: אין מספיק מידע על בטיחותו בהריון ובהנקה, ולכן נוהגים להימנע ממנו בתקופות האלה⁶. אם נכנסים להריון בזמן טיפול, מעדכנים את הרופא¹⁰. פירוט בעמוד מינוקסידיל.
• תוספים: לפי ההנחיה האירופית, אין ראיות לתוספי תזונה לשיער כשאין חוסר⁷. כשיש מחסור בברזל, מטפלים בו לפי הנחיית הרופא המטפל בהריון.
• ביוטין: במינון גבוה הוא עלול לשבש תוצאות של בדיקות דם, ולכן כדאי לספר עליו לפני בדיקות¹¹.
• טיפול עדין בשיער: שמפו עדין, מרכך אחרי חפיפה, והימנעות מתסרוקות מתוחות ומחום רב מפחיתים שבירה בזמן שהשיער נושר¹². מה עוד מזיק לסיבי השיער מוסבר בעמוד שבירת שיער.

טלוגן אפלוביום “מתקן את עצמו” אחרי שהגורם מטופל², ולכן גם כשאין טיפול תרופתי בהריון, יש הרבה מה לעשות בבירור ובתיקון הגורם.

מותר לצבוע שיער בהריון?

לפי שירות הבריאות הבריטי, רוב המחקרים מראים שצביעת שיער בהריון בטוחה, כי החשיפה לחומרים נמוכה מאוד. יש נשים שמעדיפות לחכות עד אחרי השבוע ה-12. מומלץ לעשות בדיקה על קווצה לפני כל צביעה, כי השיער עשוי להגיב אחרת בהריון. גוונים (היילייטס), שבהם הצבע נמרח על השערות ולא על הקרקפת, מפחיתים עוד יותר את החשיפה¹³.

איך אפשר למנוע נשירת שיער בהריון?

את השינוי ההורמונלי עצמו אי אפשר למנוע, אבל אפשר לצמצם גורמים שניתנים לתיקון. בפועל זה אומר לבדוק ברזל ותפקודי בלוטת התריס כשיש תלונה²⁴, לא לקחת תוספים “לשיער” בלי חוסר⁷, ולהקפיד על טיפול עדין שמפחית שבירה¹². אם הנשירה התחילה אחרי הפסקת גלולות או מחלה, סביר שהיא תירגע בהדרגה גם בלי טיפול מיוחד².

למה בהריון צומח יותר שיער בבטן או בפנים?

צמיחת שיער עודפת בהריון מוכרת, ולרוב היא חלק מהשינויים ההורמונליים של ההריון ולא סימן למחלה. לפי DermNet, צמיחת שיער בדפוס “גברי” (הירסוטיזם) יכולה להופיע במחצית השנייה של ההריון, ולעתים היא נסוגה אחר כך רק באופן חלקי. גם צמיחה כללית של שערות דקות ורכות אינה נדירה; השערות הרכות נעלמות בדרך כלל כחצי שנה אחרי הלידה, ושערות עבות נוטות להישאר¹⁴. לכן, אם רוצים להסיר שיער בשיטה קבועה, הגיוני לחכות כמה חודשים אחרי הלידה ולראות מה נשאר.

במקרים נדירים צמיחת שיער מהירה בהריון נובעת מייצור יתר של הורמונים זכריים, למשל מגידול שפיר בשחלה שקשור להריון. בדיווח מקרה כזה הופיעו יחד עם השיער גם אקנה והעמקה של הקול, והמחברים ציינו שדווחו פחות מ-200 מקרים בספרות¹⁵. צמיחה מהירה שמלווה בשינויים כאלה היא סיבה לספר לרופא המלווה את ההריון.

מתי כדאי לפנות לרופא?

כשהנשירה בולטת או נמשכת, כשיש קרחות מוגדרות או קרקפת כואבת ואדומה, או כשיש סימנים של אנמיה או של בעיה בבלוטת התריס. סימנים של אנמיה כוללים עייפות, סחרחורת, כאבי ראש וקוצר נשימה במאמץ⁴. את בדיקות הדם אפשר לתאם גם עם רופא המשפחה או עם הגינקולוג שמלווה את ההריון. בדיקה אצל רופא או רופאה שעוסקים ברפואת שיער עוזרת כשהתמונה לא ברורה, או כשיש חשד לסוג נשירה אחר.

נשירה שמטרידה אתכן בהריון לא צריכה לחכות ללידה כדי להיבדק. בירור קצר שולל את הסיבות שכדאי לטפל בהן עכשיו, ונותן שקט נפשי לגבי כל השאר.

איך נראה בירור של נשירה בהריון אצל ד”ר דנה בוכבוט?

הבירור אצל ד”ר דנה בוכבוט, רופאה שעוסקת ברפואת שיער 16 שנה, נעשה בעדינות ובלי לחץ, ורוב הנשים יוצאות ממנו עם תשובה ברורה. הוא כולל שיחה על ההריון ועל התרופות והתוספים, ובדיקה טריכוסקופית ממוחשבת, שמסתכלת על הקרקפת והשערות בהגדלה, בלי הזרקות ובלי כאב. בדיקות הדם, כמו ברזל ובלוטת התריס, מתואמות עם הרופא או הגינקולוג שמלווה את ההריון. אם הנשירה מטרידה אתכן, זו סיבה מספיקה לתאם בדיקה.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.