פסוריאזיס בקרקפת: איך מבדילים מסבוריאה ואיך מטפלים

מה זו פסוריאזיס בקרקפת?

פסוריאזיס בקרקפת היא ביטוי של מחלת הפסוריאזיס בעור הקרקפת: לוחות אדומים, מוגדרים היטב ומעובים, עם קשקשים כסופים-לבנים, בחלק מהקרקפת או בכולה. פסוריאזיס מופיעה אצל כ-2% מהאוכלוסייה, וכ-80% מהם מפתחים מעורבות של הקרקפת¹. זה אחד המצבים שמתבלבלים ביניהם הכי הרבה בקרקפת מגרדת ומקושקשת, יחד עם סבוריאה וקשקשים רגילים.

הלוחות מופיעים לעיתים קרובות בעורף, ומלווים לרוב בגרד. במקרים קשים הקשקשים נערמים לשכבות עבות שנדבקות לשיער¹. לפי האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, הפסוריאזיס יכולה לחרוג מהקרקפת אל המצח, אל העורף ואל מאחורי האוזניים⁷. חשוב לדעת: פסוריאזיס אינה מדבקת, ואי אפשר להידבק בה ממגע, ממסרק או ממגבת².

איך מבדילים בין פסוריאזיס לסבוריאה?

בפסוריאזיס הלוחות חדים, מעובים ומכוסים קשקשים כסופים-לבנים. בסבוריאה הכתמים פחות מוגדרים והקשקשים צהבהבים ושומניים. סבוריאה נראית ככתמים אדומים לא חדים עם קשקשים צהבהבים ושומניים³, ובקצה הקל שלה נמצאים קשקשים רגילים, כלומר קילוף וגרד בלי דלקת נראית⁸.

ההבחנה לא תמיד חדה. יש מצב ביניים שנקרא סבו-פסוריאזיס, שבו סבוריאה ופסוריאזיס מתקיימות יחד, ותכשירים אנטי-פטרייתיים משפיעים עליו באופן משתנה¹. במקרים כאלה בדיקה בהגדלה (טריכוסקופיה) עוזרת לזהות את דפוס כלי הדם¹⁰, וחשוב לבדוק גם את העור בשאר הגוף. קשקשים עקשניים יכולים להתאים גם לפטרייה או לאקזמה¹¹.

האם פסוריאזיס בקרקפת גורמת לנשירת שיער?

רוב האנשים עם פסוריאזיס בקרקפת לא סובלים מנשירה, וכשיש נשירה היא כמעט תמיד זמנית ולא צלקתית. סקירה מ-2025 מציינת שכאשר מופיעה נשירה אצל חולים עם פסוריאזיס בקרקפת, היא נובעת לרוב מטלוגן אפלוביום, נשירה זמנית ומפושטת⁴. DermNet מציינת שנשירה צלקתית קבועה מופיעה לעיתים נדירות, בפסוריאזיס כרונית וחוזרת¹.

גם ההתנהגות סביב הקשקשים משפיעה. לפי האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, הסרה בכוח של קשקשים מושכת איתה גם שערות, וגירוד חזק עלול לשחרר שיער ולגרום לדימום. שיער יבש נשבר בקלות רבה יותר. החדשות הטובות הן שהשיער חוזר בדרך כלל כשהפסוריאזיס נרגעת⁵.

במילים פשוטות: ברוב המקרים הנשירה היא תוצאה של הדלקת, הגרד והגירוד, ולא של נזק קבוע לזקיק. סקירה על נשירה בפסוריאזיס מתארת שהנשירה מופיעה בעיקר באזורי הלוחות עצמם, לפעמים כנשירה מפושטת זמנית, ושברוב המקרים השיער צומח מחדש¹². לכן המטרה הראשונה היא להרגיע את הקרקפת: כשהדלקת והגרד שוככים, הזקיקים חוזרים לעבוד. וזו גם הסיבה לא לחכות: ככל שמשתלטים על ההתלקחות מוקדם יותר, פחות שיער הולך לאיבוד בדרך.

שני דברים נוספים כדאי לדעת. חלק מהטיפולים הסיסטמיים והביולוגיים עלולים עצמם לגרום לנשירה, ואנשים עם פסוריאזיס נמצאים בסיכון מוגבר לאלופציה אראטה⁴. לכן נשירה שמופיעה בזמן טיפול, או קרחת עגולה ומוגדרת, מצדיקות בדיקה.

מה מחמיר פסוריאזיס בקרקפת?

הטריגרים המוכרים הם לחץ נפשי, זיהומים, עישון, אלכוהול, השמנה, חלק מהתרופות ופגיעה בעור. כך מציינים גם שירות הבריאות הבריטי וגם DermNet²¹. DermNet מוסיפה שינויים הורמונליים, למשל בגיל ההתבגרות, אחרי לידה ובגיל המעבר¹, וסקירה שיטתית מצאה שפסוריאזיס נוטה להימשך או להחמיר אחרי גיל המעבר¹³. על השינויים בשיער בתקופה הזו בעמוד נשירת שיער בגיל המעבר.

החדשות הטובות הן שחלק מהטריגרים בשליטה שלך. במחקר עוקבה גדול על נשים, עישון נוכחי נקשר לסיכון גבוה פי 1.78 לפסוריאזיס, והסיכון עלה עם כמות העישון¹⁴. במחקר נוסף מאותה עוקבה, שתייה של יותר משני משקאות אלכוהוליים בשבוע נקשרה לסיכון גבוה פי 1.72¹⁵. הפחתה של עישון ואלכוהול היא צעד טוב לעור, לשיער ולבריאות בכלל.

פגיעה בעור היא טריגר חשוב במיוחד בקרקפת, כי גירוד וקילוף הם בדיוק מה שעושים כשמגרד. זה אחד ההסברים לכך שהסרת קשקשים בכוח מחמירה את המצב¹⁵.

איך מטפלים בפסוריאזיס בקרקפת?

הטיפול מתחיל בריכוך הקשקשים ובתכשירים מקומיים, ומתקדם לטיפול באור ולטיפול סיסטמי כשהמקומי לא מספיק. לפי האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה ו-DermNet, האפשרויות העיקריות הן⁶¹:

• מרככי קשקשים עם חומצה סליצילית: מרככים את הלוחות העבים ומשפרים את החדירה של תכשירים אחרים.
• שמפו עם זפת: זמין ללא מרשם בריכוז נמוך. לפי DermNet הראיות לזפת בקרקפת חלשות יותר מאשר בגוף. זפת גם מגבירה את הרגישות לשמש¹¹.
• סטרואידים מקומיים: הטיפול הנרשם השכיח ביותר, בתמיסה, בקצף או בשמפו. הם מפחיתים מהר אדמומיות, גרד וקשקשים, אבל מיועדים בעיקר לטווח קצר.
• נגזרות ויטמין D במריחה, לבד או בשילוב עם סטרואיד. הן לא גורמות לדלדול העור כמו סטרואידים, אבל יעילות פחות מהם כטיפול יחיד.
• הזרקת סטרואיד ללוחות עקשניים, וטיפול באור ממוקד (ליזר אקסימר). זה טיפול שונה מהטיפול באור בעוצמה נמוכה שמשמש לנשירת שיער.
• טיפול סיסטמי, כלומר תרופות במתן פומי ותרופות ביולוגיות, כשהטיפול המקומי לא עוזר או כשהמחלה בינונית עד קשה.

החדשות הטובות: לכל שלב יש היום מענה יעיל. וכשצריך טיפול סיסטמי או ביולוגי, הוא ניתן בתיאום עם רופא העור המטפל, בזמן שהטיפול בקרקפת ובשיער נמשך. סקירה מבוססת ראיות על פסוריאזיס בקרקפת מצאה שסטרואידים מקומיים נותנים תוצאות טובות ומומלצים כקו ראשון, שהשילוב של נגזרת ויטמין D (קלציפוטריול) עם סטרואיד יעיל יותר מכל אחד מהם לבד, ושתרופות ביולוגיות ותרופות חדשות בכדור מראות השפעה מצוינת על הקרקפת במחלה נרחבת¹⁶. סטרואידים מקומיים ניתנים במינון ובמשך שהרופא קובע, כדי לשמור על העור¹⁷, וטיפולים סיסטמיים ניתנים עם מעקב⁴. הבחירה תלויה בעובי הלוחות, בהיקף המחלה בגוף ובתגובה לטיפולים קודמים.

פסוריאזיס וטיפולים בהזרקה לשיער

מי שיש לו פסוריאזיס ורוצה לטפל גם בנשירה, יכול לרוב לעשות זאת, בתכנון נכון. בפסוריאזיס קיימת תופעה שנקראת תופעת קבנר: פגיעה בעור, גם פגיעה קטנה, עלולה לעורר הופעה של לוח פסוריאזיס חדש באותו מקום¹⁸. לכן טיפולים שכוללים דקירות בקרקפת, כמו PRP לשיער או מזותרפיה לקרקפת, מתוכננים לתקופה שבה הקרקפת רגועה. קודם מרגיעים, ואז בונים צפיפות. חשוב גם לספר לרופא על כל התרופות לפסוריאזיס, כי חלקן משפיעות על מערכת החיסון.

למה בקרקפת הטיפול שונה מאשר בגוף?

עור הקרקפת עבה יותר, והשיער מפריע לתכשיר להגיע לעור, ולכן בקרקפת משתמשים בצורות מתן אחרות. האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מציינת במפורש שבקרקפת פסוריאזיס עשויה לדרוש טיפול שונה מאשר בגוף, בדיוק מהסיבות האלה⁷. משחה סמיכה שמתאימה למרפק פחות נוחה בשיער, ולכן בקרקפת נפוצים יותר שמפו, תמיסה, קצף או ג’ל⁶.

גם הסדר חשוב. כשהלוחות עבים, מרככים קודם את הקשקשים, ורק אחר כך מורחים את התכשיר הפעיל. חומצה סליצילית עוזרת לתכשירים אחרים, כולל סטרואידים, לחדור טוב יותר לעור¹. מי שמורח סטרואיד על שכבת קשקשים עבה מקבל פחות תועלת ממנו.

איך משתמשים נכון בשמפו רפואי?

שמפו רפואי עובד רק כשהוא נמצא במגע עם הקרקפת, ולכן מורחים אותו על עור הקרקפת ולא רק על השיער, ומשתמשים בו לפי תוכנית של התקפה ואחר כך תחזוקה. לפי האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, שמפו עם סטרואיד חזק אפשר להפעיל כל יום עד ארבעה שבועות, ואחר כך פעם או פעמיים בשבוע לשמירה על התוצאה. נגזרת ויטמין D במריחה ניתנת לרוב פעם ביום למשך כשבועיים, לפעמים בשילוב עם סטרואיד⁶.

כמה עקרונות מעשיים:

• להשאיר את השמפו על הקרקפת כמה דקות לפני השטיפה, בחלק מהשמפואים עד 5–10 דקות, ולא ללילה שלם אלא אם הרופא הורה אחרת¹¹.
• להחליף בין השמפו הרפואי לשמפו עדין, כדי לא לייבש את השיער⁵.
• להשתמש במרכך על אורך השיער אחרי כל חפיפה⁵.
• בשמפו עם זפת, להגן על הקרקפת מהשמש, כי זפת מגבירה רגישות לשמש¹¹.

אם השמפו שורף, מייבש מאוד או לא עוזר אחרי כמה שבועות, כדאי לחזור לרופא ולא להגביר תדירות לבד. תכשיר שמתאים לאדם אחד לא תמיד מתאים לאחר⁵.

איך שומרים על השיער בזמן הטיפול?

הצעדים החשובים הם להסיר קשקשים בעדינות, לא לקלף ולא לגרד בכוח, ולטפל בשיער עצמו בעדינות. האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה ממליצה⁵:

• לרכך קשקשים ולהסיר אותם בעדינות במסרק, בלי לקלף.
• לשמור על ציפורניים קצרות וחלקות, כדי שגירוד לא יפצע את הקרקפת.
• להחליף בין השמפו הרפואי לשמפו עדין, ולהשתמש במרכך אחרי כל חפיפה.
• לייבש את השיער באוויר כשאפשר, ולבדוק מוצרי שיער חדשים על אזור קטן לפני שימוש מלא.
• לספר לרופא אם הטיפול מייבש או מגרה מדי, ולפנות אם הנשירה נמשכת.

האם פסוריאזיס בקרקפת קשורה לכאבי מפרקים או לבעיות אחרות?

כן, היא יכולה להיות קשורה לדלקת מפרקים פסוריאטית, ולכן כאבי מפרקים חוזרים הם סיבה לספר לרופא. לפי DermNet, פסוריאזיס בקרקפת עשויה להיות קשורה לדלקת מפרקים פסוריאטית¹. לפי ה-NHS, חלק מהאנשים עם פסוריאזיס מפתחים עם הגיל דלקת מפרקים כזו, ויש לפנות לרופא כשיש כאב, נוקשות ונפיחות במפרקים שחוזרים שוב ושוב. פסוריאזיס יכולה להופיע גם בציפורניים, עם שקעים ונקודות קטנות על פני הציפורן. ה-NHS מונה גם מצבים נוספים שקשורים לפסוריאזיס: תסמונת מטבולית (שעלולה להוביל לסוכרת ולמחלות לב וכלי דם) ומחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן². לכן, גם כשהבעיה נראית “רק בקרקפת”, כדאי לספר בבירור על מפרקים, ציפורניים ותסמינים אחרים.

לפי כללית, בישראל טיפול אקלימי בים המלח הוא אחת החלופות בסל הבריאות לטיפול בפסוריאזיס, וגם טיפול באור כלול בסל. תרופות ביולוגיות ניתנות בסל כשמתקיימים תנאים מסוימים¹⁹. ההתאמה נקבעת עם הרופא המטפל ובקופה.

מתי כדאי לפנות לרופא?

כדאי להיבדק כשלא ברור אם זו פסוריאזיס, סבוריאה או פטרייה, כשהטיפול ללא מרשם לא עוזר, או כשיש נשירה שלא נרגעת. יש היום טיפולים מקומיים וסיסטמיים רבים, ולכן גם פסוריאזיס עקשנית ניתנת בדרך כלל לשליטה¹. סיבות לבירור:

• לוחות עבים שלא מגיבים לשמפו ללא מרשם אחרי כמה שבועות²⁰.
• פסוריאזיס גם באזורים אחרים בגוף, שמשפיעה על בחירת הטיפול¹.
• נשירה מפושטת, קרחות מוגדרות או נשירה שמופיעה בזמן טיפול תרופתי⁴.
• כאב, הפרשה או פצעים בקרקפת.

כשהנשירה היא התלונה העיקרית, כדאי לברר גם את סוג הנשירה עצמה. פירוט בעמוד אבחון נשירת שיער. כמעט תמיד יש דרך לשלוט טוב במחלה — השאלה היא רק איזה שלב בסולם הטיפול מתאים לכם עכשיו.

איך נראה הבירור אצל ד”ר דנה בוכבוט?

אצל ד”ר דנה בוכבוט הבירור מתמקד בקרקפת ובשיער: בדיקה בהגדלה, שבה רואים את דפוס כלי הדם, ובדיקה אם יש נשירה לצד הלוחות. ד”ר דנה מטפלת בבעיות שיער וקרקפת כבר 16 שנה, והאבחון הטריכוסקופי עוזר להבחין בין פסוריאזיס, סבוריאה וסיבות אחרות לקילוף ולנשירה. את הטיפול במחלת הפסוריאזיס עצמה, כולל טיפול סיסטמי או ביולוגי, מנהל רופא/ת עור, ולכן כשיש חשד לפסוריאזיס או צורך בהתאמת הטיפול, ממליצים על בירור אצל רופא/ת עור, והטיפול בשיער נעשה בתיאום. מי שכבר מטופל בפסוריאזיס ורוצה לחזק את השיער יכול לקרוא על PRP לשיער, שמתוכנן לתקופה שבה הקרקפת רגועה.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.