פטרת בקרקפת: איך מזהים אותה, ולמה שמפו לבד לא מספיק

מה זה פטרת בקרקפת?

פטרת בקרקפת, או בשמה הרפואי טינאה קפיטיס, היא זיהום של עור הקרקפת ושל זקיקי השיער בפטריות מסוג דרמטופיטים, שגורם לנשירה באזורים מוגבלים, לקשקשים ולעיתים לדלקת. זה אחד המצבים שבגללם חשוב לא להניח שכל קשקש או קרחת הם “סתם” — בניגוד לרוב מחלות הקרקפת, מדובר בזיהום שעובר בין אנשים ודורש טיפול תרופתי¹. בעמוד סבוריאה בקרקפת מפורטות מחלות הקרקפת הדלקתיות השכיחות יותר, שמהן חשוב להבדיל אותה, ובמילון המונחים יש הסבר קצר על פטרת בקרקפת.

הפטרייה חודרת לגבעול השערה ומחלישה אותו, ולכן השערות נשברות קרוב לעור. זו הסיבה שבפטרת רואים לעיתים קרובות אזור דליל או קירח עם “זיפים” קצרים, ולא עור חלק לגמרי¹. יש שתי דרכים עיקריות שבהן הפטרייה תוקפת את השערה: בחלק מהמינים היא מכסה את פני השערה מבחוץ, ובאחרים היא חודרת לתוך השערה וגדלה בתוכה. ההבדל הזה משפיע על המראה, על הזוהר במנורת וודס ועל מקור ההדבקה¹.

איך נראית פטרת בקרקפת?

פטרת בקרקפת נראית בדרך כלל ככתם קירח או דליל עם קשקשים, אבל היא יכולה להופיע גם כקשקשים מפוזרים בלבד, כנקודות שחורות או כנפיחות מודלקת. המראה תלוי בסוג הפטרייה ובתגובת הגוף אליה¹:

לצד השינויים בקרקפת יכולים להופיע גרד, לעיתים חזק, ובלוטות לימפה נפוחות בצוואר או בעורף¹². יש ילדים שמרגישים מצוין ורק ההורים שמים לב לקרחת, ויש שהגרד מוביל לשריטות ולפצעים. על סיבות אחרות לפצעים ולקרומים אפשר לקרוא בעמוד פצעים בקרקפת.

מי חולה בפטרת בקרקפת, ואיך היא עוברת?

פטרת בקרקפת שכיחה בעיקר בילדים לפני גיל ההתבגרות, עם שיא בגיל 3 עד 7, אבל גם מבוגרים יכולים להידבק — במיוחד כשמערכת החיסון מוחלשת. גורמי סיכון נוספים הם מגע עם בעלי חיים, צפיפות בבית, אקלים חם ולח וספורט מגע¹.

הפטרייה עוברת בשלוש דרכים עיקריות¹³:

• מאדם לאדם — כולל מאנשים שנושאים את הפטרייה בלי שום תסמין, ולכן לפעמים אי אפשר לדעת ממי נדבקו.
• מבעלי חיים — בעיקר חתולים וכלבים, ולעיתים חיות משק. חיית מחמד עם קרחות בפרווה שווה בדיקה אצל וטרינר.
• דרך חפצים — מסרקים, מברשות, כובעים, מגבות ומצעים. לפי DermNet, הנבגים יכולים לשרוד על חפצים במשך חודשים.

אצל מבוגרים פטרת בקרקפת נדירה יותר, ולכן קל לחשוב קודם על סבוריאה, על פסוריאזיס או על נשירה מסיבה אחרת. כשמתגלה פטרת אצל אחד מבני הבית, DermNet ממליץ לבדוק את כל בני הבית — גם המבוגרים — ולטפל בו-זמנית במי שנמצא נגוע¹.

אפשר להידבק בפטרת בקרקפת במספרה?

כן. בשנים האחרונות תוארו באירופה מקרים של פטרת בקרקפת אצל צעירים ומבוגרים אחרי תספורת או גילוח במספרה, כנראה דרך מכונות תספורת ומברשות ניקוי שלא עוקרו בין לקוחות. בסדרת מקרים מסרדיניה תוארו עשרה גברים, רובם צעירים, שפיתחו פטרת בקרקפת אחרי תספורת במספרות שונות; אצל רובם הופיעו כתמים אדומים עם קשקשים בעורף ובחלק האחורי של הראש, ואצל שניים דלקת כואבת עם הפרשה, חום ובלוטות נפוחות⁴. אצל שניים מהעשרה נשארה קרחת קבועה למרות הטיפול⁴.

המשמעות המעשית: מי שמופיעים אצלו קשקשים, גרד או קרחת בעורף כמה שבועות אחרי תספורת — גם מבוגר — כדאי שייבדק, ולא יניח שמדובר בקשקשים רגילים. החוקרים ממליצים שמספרות יחטאו את הציוד בין לקוח ללקוח או ישתמשו בציוד חד-פעמי⁴.

איך מאבחנים פטרת בקרקפת?

האבחנה מתחילה בבדיקה של הקרקפת, ומאושרת בבדיקה מעבדתית של קשקשים ושערות מהאזור הפגוע. בבדיקה עצמה אפשר להיעזר במנורת וודס (אור אולטרה-סגול), שבה שערות שנגועות בחלק מסוגי הפטרייה זוהרות בירוק, ובבדיקה בהגדלה של הקרקפת — טריכוסקופיה — שבה רואים שערות שבורות בצורות אופייניות, כמו “פסיק” או “חולץ פקקים”¹.

הטריכוסקופיה נותנת תשובה ראשונית כבר בביקור עצמו. בסקירה שיטתית של 37 מחקרים, הסימנים האופייניים ביותר לפטרת היו שערות בצורת פסיק (אצל כמחצית מהמטופלים), שערות בצורת חולץ פקקים (כשליש), ושערות שנראות כמו קוד מורס או זיגזג. סימנים שכיחים אך פחות ייחודיים היו שערות שבורות, נקודות שחורות וקשקשים סביב הזקיקים. לפי החוקרים, כשרואים את הסימנים האופייניים אפשר לקבוע אבחנה ראשונית ולהתחיל טיפול עוד לפני שתשובת התרבית מגיעה⁵. גם מנורת וודס שימושית במיוחד: במחקר על ילדים עם קרחות, היא זיהתה את הפטרת שמקורה בחתולים ובכלבים, והזוהר שלה דעך ככל שהטיפול הצליח והשיער חזר לצמוח⁶.

לפני שמטפלים, מוודאים. זה חשוב במיוחד אם כבר נמרחה על האזור משחת סטרואידים: סטרואיד מקומי יכול לשנות את המראה של זיהום פטרייתי ולהסתיר אותו, מצב שנקרא “טיניאה אינקוגניטו”⁷. מי שכבר ניסה כמה שמפואים וקרמים בלי הצלחה יודע כמה זה מתסכל, ובדיקת מעבדה פשוטה חוסכת את הניחושים. כדי לאשר את האבחנה לוקחים דגימה של קשקשים ושערות לבדיקה במיקרוסקופ, ושולחים לתרבית שמזהה את סוג הפטרייה. תשובת התרבית יכולה לקחת עד ארבעה שבועות, ולכן כשהחשד הקליני גבוה, הטיפול מתחיל לעיתים עוד לפני שהיא מגיעה¹. זיהוי סוג הפטרייה חשוב גם כדי לדעת אם מקור ההדבקה הוא אדם או בעל חיים.

למה פטרת בקרקפת דורשת טיפול בבליעה?

כי תכשירים מקומיים — שמפו, קרם או משחה — לא חודרים לשורש השערה, שבו הפטרייה נמצאת; לכן הטיפול המקובל הוא תרופה נגד פטריות בבליעה, במרשם, לפחות ארבעה שבועות. זה ההבדל המרכזי בין פטרת בקרקפת לבין פטרת בעור החלק, שבה לעיתים מספיק קרם מבית המרקחת¹³. ה-NHS מציין במפורש שפטרת בקרקפת מצריכה פנייה לרופא, ולא טיפול עצמי מבית המרקחת³.

בחירת התרופה, המינון ומשך הטיפול תלויים בגיל, במשקל ובסוג הפטרייה שזוהה, ולכן הם נקבעים על ידי הרופא המטפל. כמו כל תרופה בבליעה, גם לתרופות נגד פטריות יש תופעות לוואי ומצבים שבהם צריך זהירות, וחשוב לספר לרופא על מחלות רקע ועל תרופות אחרות¹.

שמפו נגד פטריות משמש בנוסף לטיפול בבליעה, לא במקומו. תפקידו להפחית את כמות הנבגים על הקרקפת, וכך להקטין את ההדבקה לאחרים¹⁸. לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת עור, מאחר שהפטרת מדבקת מאוד, לעיתים ממליצים שכל מי שגר עם הילד ישתמש בשמפו כזה⁸. על סוגי השמפו ועל הרכיבים הפעילים בהם אפשר לקרוא בעמוד שמפו נגד נשירה.

חשוב להשלים את כל משך הטיפול גם אם הקרקפת נראית טוב יותר, ולהגיע למעקב. יש מקרים שבהם אחרי תחילת הטיפול מופיעה פריחה במקום אחר בגוף — תגובה חיסונית לפטרייה, שאינה בהכרח אלרגיה לתרופה — ולכן כדאי לדווח עליה לרופא ולא להפסיק את הטיפול על דעת עצמכם¹.

איך מונעים הדבקה בבית, בגן ובבית הספר?

הצעדים החשובים הם לא לשתף חפצים אישיים, לבדוק את בני הבית ואת חיות המחמד, ולהתחיל טיפול מוקדם. ההמלצות המעשיות¹³:

• לא לשתף מסרקים, מברשות, כובעים, מגבות ומצעים.
• לבדוק את כל בני הבית, ולטפל בו-זמנית במי שנמצא נגוע.
• לקחת לווטרינר חתול או כלב עם קרחות או קשקשים בפרווה.
• לחזור לגן או לבית הספר — לפי ה-NHS, אפשר אחרי שהטיפול התחיל³.

מה ההבדל בין פטרת בקרקפת לקשקשים?

קשקשים רגילים מופיעים בפיזור על כל הקרקפת, בלי קרחות ובלי שערות שבורות; פטרת יכולה להיראות כמו קשקשים, אבל לעיתים קרובות מלווה בקרחות, בשערות שנשברות קרוב לעור או בבלוטות נפוחות. DermNet מתאר צורה של פטרת שנראית כקשקשים מפוזרים בלבד, בדומה לקשקשים רגילים¹, ולכן ההבחנה לא תמיד פשוטה במבט ראשון. שלושה סימנים שמכוונים לפטרת: הקילוף מלווה בנשירה באזור מוגדר, הוא מופיע אצל ילד לפני גיל ההתבגרות, או שבני בית נוספים — או חיית המחמד — סובלים מתסמינים דומים¹.

ההבדל חשוב גם לבחירת השמפו: שמפו נגד קשקשים עוזר לשליטה בקשקשים ובסבוריאה, אבל בפטרת בקרקפת הוא לא מחליף את הטיפול בבליעה¹³. על קשקשים רגילים ועל הדרך הנכונה להשתמש בשמפו אפשר לקרוא בעמוד קשקשים.

מה ההבדל בין פטרת בקרקפת לאלופציה אראטה?

שני המצבים גורמים לקרחת מוגדרת, אבל בפטרת יש בדרך כלל קשקשים, גרד או סימני דלקת, ואילו באלופציה אראטה העור בקרחת חלק ונראה תקין. לכן ההבחנה ביניהם היא אחד הדברים הראשונים שבודקים כשמופיעה קרחת פתאומית, במיוחד אצל ילדים¹. בטריכוסקופיה ההבדל ברור עוד יותר⁹⁵:

ההבדל חשוב, כי הטיפולים שונים לגמרי: באלופציה אראטה, שהיא מחלה אוטואימונית, טיפול נגד פטריות לא יעזור, ובפטרת, רק טיפול נגד פטריות מטפל בגורם. על הסיבות האחרות לנשירה בגיל הזה אפשר לקרוא בעמוד נשירת שיער אצל ילדים.

האם השיער חוזר אחרי פטרת בקרקפת?

ברוב המקרים כן: בפטרת לא דלקתית שמאובחנת ומטופלת מוקדם, התחזית טובה מאוד והשיער צומח מחדש. בדלקת חמורה (קריון) עלולים להישאר אזורים של קרחת קבועה, ולעיתים מצטרף גם זיהום חיידקי¹. זו הסיבה העיקרית לא לחכות: נפיחות כואבת ומוגלתית בקרקפת היא לא מצב לטיפול ביתי, ולא כדאי לנסות לסחוט או לפתוח אותה.

מתי צריך לפנות לרופא?

כל חשד לפטרת בקרקפת מצדיק בדיקה, כי הטיפול בה הוא במרשם. במיוחד כדאי לפנות כש¹³²:

• מופיעה קרחת עם קשקשים, שערות שבורות או נקודות שחורות.
• יש נפיחות רכה, כואבת או מוגלה בקרקפת, או חום.
• יש קשקשים אצל ילד לפני גיל ההתבגרות, שלא משתפרים.
• מישהו בבית, או חיית המחמד, אובחן עם פטרת.
• הקרקפת לא משתפרת אחרי ארבעה שבועות של טיפול, או שהתסמינים חוזרים.

כשיש גרד בלי קרחות ובלי קשקשים ברורים, יש סיבות שכיחות אחרות — פירוט בעמוד גרד בקרקפת. אבחנה מדויקת ומהירה היא המפתח כאן, ומטיפול נכון השיער כמעט תמיד חוזר.

איך נראית בדיקה של פטרת בקרקפת אצל ד”ר דנה בוכבוט?

הבדיקה אצל ד”ר דנה בוכבוט מתחילה בבדיקת הקרקפת בהגדלה, שבה אפשר לזהות סימנים אופייניים לפטרת, כמו שערות בצורת פסיק או שערות שבורות קרוב לעור. ד”ר דנה מטפלת בבעיות שיער וקרקפת כבר 16 שנה, והאבחון הטריכוסקופי הוא חלק קבוע מהבדיקה. כשיש חשד לפטרת, ממליצים לאשר את האבחנה בבדיקת מעבדה לפני שמטפלים, כי הטיפול הוא במרשם, ובנוסף מסבירים איך מונעים הדבקה ולמי בבית כדאי לבדוק. כשהתמונה מצביעה על מצב אחר, כמו קרחת פתאומית או סבוריאה, מכוונים לטיפול המתאים.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.