נשירת שיער אחרי לידה: כמה זמן זה נמשך, מה עוזר ומתי לבדוק

כמעט כל אמא מכירה את הרגע: סירוק רגיל, ובמברשת נשאר צרור שלם של שיער. זה מבהיל, במיוחד כשכל האנרגיה הולכת לתינוק. אז קודם כל, נשימה: ברוב המקרים זו נשירה זמנית, והשיער חוזר. ואם רוצים לדעת בוודאות שהכול בסדר, או לעזור לשיער לחזור לעצמו, בדיקה פשוטה עושה את ההבדל.

מה קורה לשיער אחרי לידה?

אחרי הלידה רמות האסטרוגן יורדות, והרבה שערות עוברות יחד לשלב הנשירה. התוצאה היא נשירה מוגברת ומפושטת שנקראת טלוגן אפלוביום. האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מדגישה שזו תופעה רגילה ושזו לא “נשירת שיער” במובן של התקרחות, אלא נשירה מוגברת זמנית¹. זה אחד מסוגי נשירת השיער השכיחים אצל נשים צעירות, והוא שונה מהותית מהתקרחות תורשתית או מנשירה צלקתית.

כדי להבין למה זה קורה, צריך לזכור שלכל שערה יש מחזור חיים: שלב צמיחה ארוך, שלב מעבר קצר ושלב מנוחה שבסופו השערה נושרת. בזמן רגיל רק חלק קטן מהשערות נמצא בשלב המנוחה, ולכן הנשירה היומיומית כמעט לא מורגשת. לידה היא אחד הטריגרים המוכרים לטלוגן אפלוביום, כלומר לאירוע שבו שערות רבות מגיעות יחד לשלב הנשירה⁶. אפשר לחשוב על זה כך: השיער שנושר עכשיו הוא בעיקר שיער ש”חיכה” בזמן ההריון. זו גם הסיבה שבהריון השיער נראה לרבות מלא במיוחד, ואחרי הלידה השערות האלה עוזבות יחד. זה נראה מבהיל, אבל ברוב המקרים הכול חוזר לאיזון, ואפשר לעזור לשיער לחזור מהר יותר. המנגנון המלא מוסבר בעמוד טלוגן אפלוביום.

מתי זה מתחיל וכמה זמן זה נמשך?

הנשירה מתחילה בדרך כלל כשלושה חודשים אחרי הלידה, מגיעה לשיא בחודש הרביעי או החמישי, ונרגעת בהדרגה עד סוף השנה הראשונה. לפי האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, השיא הוא בערך ארבעה חודשים אחרי הלידה, ורוב הנשים חוזרות למלאות שיער רגילה עד יום ההולדת הראשון של התינוק, ורבות עוד קודם לכן¹.

במחקר שאלונים יפני שכלל 331 נשים שענו 10–18 חודשים אחרי הלידה, הנשירה החלה בממוצע 2.9 חודשים אחרי הלידה, הגיעה לשיא אחרי 5.1 חודשים והסתיימה בממוצע אחרי 8.1 חודשים⁷.

השערות הקצרות שצומחות בקו השיער הקדמי בשלב הרגיעה הן בדרך כלל סימן טוב: אלה שערות חדשות בשלב הצמיחה. הן יכולות להיראות “סוררות” במשך כמה חודשים עד שהן מגיעות לאורך של שאר השיער.

כמה שכיחה נשירת שיער אחרי לידה?

נשירה אחרי לידה נחשבת שכיחה מאוד, אבל הנתונים המדויקים עליה מצומצמים. במחקר היפני 91.8% מהנשים שענו דיווחו על נשירה אחרי לידה, אבל רק כחמישית מהנשים שקיבלו את השאלון ענו, והחוקרים עצמם מציינים שנשים שחוו נשירה נטו אולי יותר להשתתף⁷. סקירה משנת 2016 אף טענה שהבסיס המדעי לתופעה חלש ממה שנהוג לחשוב, כי במחקרים הקיימים לא נמצא הבדל מובהק בכמות הנשירה בין נשים בהיריון לנשים אחרי לידה⁸. (על נשירה בזמן ההריון עצמו יש עמוד נפרד: נשירת שיער בהריון.) בפועל, זו תלונה מוכרת מאוד בקליניקה, ולידה נכללת ברשימות הטריגרים המקובלות⁶.

למה אצל חלק מהנשים הנשירה חזקה יותר?

במחקר היפני, הנקה ממושכת ולידה מוקדמת נמצאו קשורות לדיווח על נשירה אחרי לידה. נשים שהניקו 6–12 חודשים, או יותר משנה, דיווחו על נשירה בשכיחות גבוהה יותר לעומת נשים שהפסיקו להניק בחצי השנה הראשונה⁷. זה קשר סטטיסטי ממחקר שאלונים, והוא לא מוכיח שההנקה גורמת לנשירה. אין בממצא הזה סיבה להפסיק להניק.

תרחיש דומה מאוד קורה גם אחרי הפסקת גלולות, כשהאיזון ההורמונלי משתנה בבת אחת (ראו נשירת שיער וגלולות). גורמים נוספים שיכולים להצטרף בתקופה הזו הם חוסר שינה, לחץ, מחלה עם חום או דיאטה חריפה, שכולם טריגרים מוכרים לטלוגן אפלוביום⁶.

האם הנשירה יכולה להסתיר בעיה אחרת?

כן. אצל חלק מהנשים, הנשירה אחרי לידה מבליטה התקרחות נשית תורשתית או נשירה ממתיחה שהיו קיימות קודם. במחקר על 200 נשים שפנו לבירור בגלל נשירה אחרי לידה, רק ל-9.5% היה טלוגן אפלוביום לבדו. אצל 56% נמצא גם דפוס של התקרחות נשית, ואצל אחרות גם נשירה ממתיחה (משיער אסוף ומתוח)². חשוב לזכור שמדובר בנשים שפנו לבירור, כלומר כנראה במקרים מטרידים יותר מהממוצע. עם זאת, הממצא מסביר למה חלק מהנשים מרגישות שהשיער “לא חזר לגמרי” אחרי הלידה. גם DermNet מציינת שטלוגן אפלוביום עלול לחשוף נטייה תורשתית שהייתה שם ממילא⁶.

אם הדלילות מרוכזת בשביל האמצעי או בקודקוד, ולא חוזרת אחרי שנה, כדאי לקרוא על נשירת שיער אצל נשים ולשקול בדיקה בהגדלה (טריכוסקופיה).

מה הקשר לבלוטת התריס?

דלקת של בלוטת התריס אחרי לידה מופיעה אצל כ-5–10% מהנשים, והשלב של תת-פעילות מופיע בדרך כלל 4–8 חודשים אחרי הלידה, בדיוק בתקופת הנשירה. לפי איגוד בלוטת התריס האמריקאי, לפני כן יכול להופיע שלב של פעילות יתר, 1–4 חודשים אחרי הלידה. רוב הנשים חוזרות לתפקוד תקין תוך 12–18 חודשים, אבל כ-20% מאלה שעברו שלב של תת-פעילות נשארות עם תת-פעילות קבועה⁵. מחלות של בלוטת התריס הן טריגר מוכר לנשירה בפני עצמן⁶.

המשמעות המעשית: עייפות קיצונית, עלייה במשקל, עצירות, עור יבש או מצב רוח ירוד לצד הנשירה הם סיבה לבדוק תפקודי בלוטת התריס. קל לייחס את כל אלה ל”עייפות של אחרי לידה”, ולכן כדאי לא לוותר על הבדיקה.

האם צריך ויטמינים אחרי לידה?

תוסף עוזר בעיקר כשיש חוסר מוכח. אין ראיות לכך שתוספים “לשיער” משפרים נשירה כשאין חוסר, וחלקם אף עלולים להזיק. סקירה על תזונה ונשירה ממליצה לברר קודם, לפי תזונה, היסטוריה רפואית ובדיקה, אם יש סיכון לחוסר, לתקן כל חוסר שנמצא, ולהסביר למטופלות שהמחקר על תוספים בלי חוסר מוגבל³. ההנחיה האירופית להתקרחות תורשתית לא מצאה ראיות מספיקות לתועלת של ביוטין או של ברזל אצל מי שאין לה מחסור⁹.

ברזל שווה בדיקה במיוחד: במטא-אנליזה של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון נמצאו רמות פריטין נמוכות יותר בנשים עם נשירה לא צלקתית¹⁰. ביוטין, לעומת זאת, הוא רכיב נפוץ בתוספי שיער, ומינהל המזון והתרופות האמריקאי מזהיר שהוא עלול לשבש בדיקות מעבדה ולהוביל לתוצאות שגויות⁴. אם את נוטלת תוסף כזה, ספרי על כך לפני בדיקות דם. פירוט מלא על כל רכיב בעמוד מה חסר בגוף כשיש נשירת שיער.

מה עוזר לנשירת שיער אחרי לידה?

הצעד העיקרי הוא סבלנות וטיפול עדין בשיער, כי ברוב המקרים הנשירה חולפת מעצמה. האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מציעה כמה צעדים שמשפרים את המראה בתקופה הזו¹:

• שמפו לנפח, ומרכך שמיועד לשיער דק, בעיקר על הקצוות.
• להימנע ממרככים “אינטנסיביים” ומתכשירים כבדים שמכבידים על השיער.
• תספורת קצרה יכולה לגרום לשיער להיראות מלא יותר ולהקל על הטיפול בו.

ועוד כמה טריקים לתקופת הביניים: גומייה רכה ורפויה במקום קוקו הדוק, ייבוש עם נפח מהשורש בחום נמוך, ושינוי כיוון השביל, שעוזר להסתיר אזור דליל.

כדאי גם להימנע מקוקו או מצמה מתוחים לאורך זמן, מסירוק אגרסיבי של שיער רטוב ומחום רב. אף אחד מהצעדים האלה לא מקצר את הטלוגן אפלוביום עצמו, אבל הם מפחיתים שבירה של שיער קיים ושל שערות חדשות⁶. מתיחה ממושכת היא גם גורם לנשירה ממתיחה, שנמצאה אצל חלק מהנשים שנבדקו בגלל נשירה אחרי לידה².

ועוד כמה דברים קטנים שעוזרים, ככל שאפשר עם תינוק בבית:

• תזונה עם מספיק חלבון, ברזל ואבץ.
• בדיקת ברזל, פריטין, חומצה פולית וויטמין D, בעיקר אם יש עייפות.
• שמפו עדין, ובלי קוקו הדוק או צמות מתוחות.
• שינה ומנוחה, ככל שהתינוק מאפשר, ועזרה מהסביבה כשאפשר.

ומה אפשר לעשות במרפאה? אפשר להתחיל כבר עכשיו בבירור, בבדיקות ובתיקון חוסרים. כשהנשירה חושפת גם דלילות תורשתית, או כשרוצים לעזור לשיער לחזור לעצמו, יש טיפולים בקרקפת כמו PRP, מזותרפיה ואקסוזומים. את התזמון, בזמן ההנקה או אחריה, מתאימים אישית.

טיפול תרופתי, כמו מינוקסידיל, בדרך כלל לא נדרש בנשירה אחרי לידה שחולפת כצפוי. כשהנשירה חושפת התקרחות תורשתית, יש מקום לשקול טיפול. בזמן הנקה כל תרופה נשקלת רק עם רופא, שמכיר גם את מצבך וגם את מה שידוע על מעבר התרופה לחלב. על האפשרויות הקיימות אפשר לקרוא בעמוד תוכנית טיפול ביתית בנשירת שיער.

ומה עם הלחץ שהנשירה עצמה יוצרת?

נשירה אחרי לידה קשורה לחרדה, ולכן כדאי להתייחס גם לצד הרגשי. באותה קבוצה יפנית, נשים שדיווחו על נשירה רבה מאוד היו בסיכוי גבוה פי 4.5 בערך לתסמיני חרדה לעומת נשים בלי נשירה, גם אחרי תיקון לגורמים אחרים¹¹. זה ממצא ממחקר חתך, ולכן אי אפשר לדעת מה גרם למה. מה שכן ברור הוא שהסבר על מה שקורה ועל משך הזמן הצפוי, והבנה אילו סימנים דורשים בירור, יכולים להפחית חלק מהדאגה¹².

לדאוג לעצמך זה חלק מלדאוג לתינוק. אין סיבה לחכות שנה או להרגיש אשמה על כך שאכפת לך מהשיער. אפשר להגיע לבדיקה כבר חודש-חודשיים אחרי הלידה, ולפעמים שעה במרפאה היא גם קצת זמן לעצמך.

אם לצד הנשירה יש מצב רוח ירוד, חרדה או קשיי שינה משמעותיים, חשוב לספר על כך לרופא המטפל או לאחות בטיפת חלב. אלה תסמינים ששווה לבדוק בפני עצמם, ולא רק כחלק מהנשירה.

מה אלה השערות הקצרות שצומחות בקו השיער?

שערות קצרות ועדינות לאורך קו השיער במצח הן בדרך כלל שיער חדש שצומח, כלומר סימן להחלמה ולא לבעיה. DermNet מתארת שבשלב ההחלמה מטלוגן אפלוביום, השערות החדשות דוחפות החוצה את השערות הישנות, ולעיתים קרובות נראית “פרנזה” דקה של שיער חדש לאורך קו השיער⁶. מכיוון ששיער צומח לאט, לוקח להן כמה חודשים להשתלב באורך של שאר השיער, ובינתיים הן נוטות לעמוד ולבלוט. אין צורך לטפל בהן.

האם השיער שנושר יכול להזיק לתינוק?

לעיתים נדירות שערה שנשרה נכרכת בחוזקה סביב אצבע, בוהן או איבר אחר של התינוק, ולכן כדאי להכיר את הסימנים. Cleveland Clinic מתארת את התופעה כנדירה, מציינת שהיא קשורה לא פעם לנשירה אחרי לידה, ושגיל האבחנה הממוצע הוא כחמישה חודשים¹³. סימנים: בכי ואי-שקט שלא נרגעים, ואצבע או בוהן אדומה ונפוחה, לפעמים עם חריץ דק סביבה. במצב כזה פונים מיד לרופא או למיון¹³.

מה אפשר לעשות: לאסוף את השיער בזמן טיפול בתינוק, להבריש את השיער לעיתים קרובות כדי ששערות רופפות לא יפלו עליו, לבדוק מדי פעם את אצבעות הידיים והרגליים, ולהימנע מכפפות ומבגדים עם חוטים רופפים¹³.

מתי כדאי לפנות לרופא?

כדאי להיבדק אם השיער לא חזר למלאותו אחרי שנה, או מוקדם יותר כשיש סימנים שלא מתאימים לנשירה אחרי לידה רגילה. האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה ממליצה לפנות לרופא עור אם השיער לא חזר למלאות רגילה אחרי שנה, כי ייתכן שיש גורם נוסף¹. סימנים שמצדיקים בירור מוקדם יותר:

• קרחות עגולות ומוגדרות, שמתאימות יותר לאלופציה אראטה.
• דלילות שמתרכזת בשביל האמצעי או בקודקוד ולא משתפרת.
• קרקפת כואבת, אדומה, מגרדת או עם קשקשים.
• עייפות קיצונית, שינוי במשקל או דופק מהיר, שמתאימים לבעיה בבלוטת התריס⁵.
• נשירה שהחלה לפני הלידה או שהחמירה מאוד בלי סיבה ברורה.

בירור כזה כולל בדרך כלל שיחה, בדיקה בהגדלה ובדיקות דם ממוקדות. פירוט בעמוד אבחון נשירת שיער.

איך נראה בירור של נשירה אחרי לידה אצל ד”ר דנה בוכבוט?

רוב הנשים שמגיעות לבירור בתקופה הזו מקבלות תשובה מרגיעה, ומי שכן זקוקה לטיפול נהנית מיתרון של זיהוי מוקדם. אם הנשירה מטרידה אתכן, גם רק לשם שקט נפשי, זו סיבה מספיקה לבדיקה.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.