נשירת שיער גנטית (תורשתית): איך היא עובדת ולמה כדאי להתחיל מוקדם

מה קורה בזקיק בנשירה גנטית?

בנשירה גנטית הזקיקים לא “מתים” בבת אחת, אלא מתמזערים בהדרגה. אצל מי שיש לו נטייה תורשתית, הזקיקים רגישים להורמון DHT, שנוצר מטסטוסטרון בעזרת האנזים 5-אלפא רדוקטאז. לפי DermNet, DHT מקצר את שלב הצמיחה של השערה משלוש עד שש שנים לשבועות או חודשים בלבד². עם כל מחזור, הזקיק מייצר שערה דקה וקצרה יותר, עד שהוא כמעט מפסיק לפעול³.

שערות גדלות על הקרקפת בקבוצות קטנות. בנשירה גנטית הקבוצות האלה מאבדות שערות בהדרגה, וכשכל השערות בקבוצה נעלמות, מתחילים לראות קרקפת². זו הסיבה שבשלב המוקדם רואים בעיקר שיער דליל ודק, ולא קרחת. בשלב הזה הזקיקים עדיין פעילים, ושם לטיפול יש הכי הרבה מה לתת.

איך עוברת התורשה?

הנטייה עוברת גם מהאב וגם מהאם, דרך גנים רבים. DermNet מציינת שגני הנטייה עוברים משני ההורים, ושהמעורבות של גנים רבים מסבירה את ההבדלים בגיל ההופעה, בקצב, בדפוס ובחומרה². מחקר גנטי גדול, שכלל יותר מ-10,000 גברים שהתקרחו בגיל צעיר, זיהה 63 אתרים גנטיים שקשורים להתקרחות, שמסבירים יחד כ-39% מההבדלים בין אנשים⁴. סקירה עדכנית יותר מונה כבר יותר מ-380 אתרים כאלה³.

לצד האם יש משקל מיוחד: הגן של הקולטן לאנדרוגנים, שקובע עד כמה הזקיק מגיב ל-DHT, נמצא על כרומוזום X, שגבר מקבל תמיד מאמו. במחקר גרמני, שונות בגן הזה הייתה הגורם הגנטי המרכזי בהתקרחות שמתחילה בגיל צעיר⁷. לכן גם אב קירח וגם סבא מצד האם מעלים את הסיכון, אבל אף אחד מהם לא מנבא בוודאות מה יקרה. אצל נשים, AAD מציינת שהנטייה יכולה לעבור מצד האם, מצד האב או משניהם⁸.

האם נשירה גנטית נובעת מ”עודף טסטוסטרון”?

לא. הגורם הקובע הוא הרגישות התורשתית של הזקיקים ל-DHT, ולא כמות ההורמון בדם. DermNet מתארת את ההתקרחות הגברית כתוצאה של שילוב בין אנדרוגנים לנטייה גנטית, ומדגישה את הרגישות של הזקיקים ל-DHT שנקבעת בגנים². לכן גבר עם רמות הורמונים תקינות לגמרי יכול להתקרח. מצד שני, אצל מי שיש לו נטייה, חשיפה לאנדרוגנים מבחוץ, למשל סטרואידים אנבוליים, עלולה להאיץ את התהליך, ושירות הבריאות הבריטי מונה נשירת שיער בין תופעות הלוואי שלהם⁹. פירוט בעמודים סטרואידים אנבוליים, טסטוסטרון ונשירת שיער ותרופות שגורמות לנשירת שיער. מי שמתלבט לגבי תוסף הקריאטין יכול לקרוא בעמוד על קריאטין ונשירת שיער.

באיזה גיל זה מתחיל?

אצל גברים, נשירה גנטית יכולה להתחיל כבר בסוף גיל ההתבגרות. לפי DermNet, עד מחצית מהגברים יראו דרגה כלשהי של נשירה עד גיל 50, ועד 80% עד גיל 70². אצל נשים היא מתחילה בדרך כלל בגילי 40 עד 60, אבל יכולה להופיע גם מוקדם יותר⁸. על הסימנים הראשונים אצל גברים צעירים אפשר לקרוא בעמוד מפרצים בשיער.

איך נראית נשירה גנטית אצל גברים ואצל נשים?

אצל גברים הנשירה מתחילה בדרך כלל במפרצים ובקו השיער הקדמי ובהמשך בקודקוד. את ההתקדמות מדרגים בסולם נורווד, שממפה את השלבים משינוי קל בקו השיער ועד התקרחות נרחבת¹⁰. כל הפרטים, כולל הטיפולים לגברים, בעמוד התקרחות גברית.

אצל נשים הדפוס שונה: השביל מתרחב והשיער מידלדל במרכז הראש, בעוד שקו השיער הקדמי נשמר בדרך כלל⁸. את הדרגות מתארים בסולם לודוויג, שפורסם ב-1977 כדי לעזור לאבחן את המצב מוקדם¹¹. כל הפרטים, כולל הטיפולים לנשים, בעמוד נשירת שיער אצל נשים.

למה חשוב להתחיל לטפל מוקדם?

כי הטיפולים עובדים על זקיקים שעדיין פעילים. כל עוד השערות רק מתמזערות, יש לזקיק ממה להתחדש. ככל שהתהליך מתקדם ויותר קבוצות שערות מתרוקנות לגמרי², קשה יותר להחזיר את מה שאבד. ככל שמתחילים מוקדם יותר, הסיכוי להצליח עולה.

איך מאבחנים?

האבחנה נעשית בבדיקה קלינית ובטריכוסקופיה, שמראה שערות בעובי משתנה, סימן מובהק למזעור.¹² הבדיקה עוזרת גם להבחין בין נשירה גנטית לנשירה זמנית, כמו טלוגן אפלוביום, וגם לזהות מצב שבו שתיהן מופיעות יחד. כשיש צורך, מוסיפים בדיקות דם ממוקדות, למשל ברזל ובלוטת התריס¹. פירוט בעמוד אבחון נשירת שיער.

אילו טיפולים יש?

ההנחיות הרפואיות ממליצות על כמה טיפולים מבוססים, ושילוב ביניהם מגביר את הסיכוי להצלחה. ההנחיה האירופית ממליצה על מינוקסידיל מקומי לגברים ולנשים ועל פינסטריד לגברים⁵. הקונצנזוס הקנדי מ-2025 כולל שבע התערבויות מומלצות: מינוקסידיל מקומי ובבליעה, פינסטריד, דוטסטריד, PRP ומיקרונידלינג⁶.

במרפאה, התוכנית משלבת לפי הצורך טיפולים ביתיים עם טיפולים במרפאה:

• PRP לשיער, מפלזמה עשירה בטסיות מהדם של המטופל.
• מזותרפיה לקרקפת, כולל דוטסטריד בהזרקה לקרקפת.
• תוכנית טיפול ביתית, עם מינוקסידיל ומיקרונידלינג.
• השתלת שיער, כשיש אזורים שבהם הזקיקים כבר לא פעילים.

איך זה נעשה אצל ד”ר דנה?

אצל ד”ר דנה בוכבוט, רופאה שעוסקת ברפואת שיער 16 שנה, הבירור מתחיל בבדיקה טריכוסקופית ממוחשבת שמראה אם יש מזעור, באילו אזורים וכמה זקיקים עדיין פעילים. בהתאם לממצאים ולבדיקות הדם נבנית למטופלים המתאימים תוכנית טיפול אישית עם יעד טיפולי מוגדר, ועוקבים אחרי השיער בצילום חוזר ובמדידה, כדי לראות מה עובד. מוקדם עדיף על מאוחר: תור לבירור הוא הצעד הפשוט שקובע כמה שיער אפשר לשמור.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.