סיבוכים אחרי חומרי מילוי והמסת חומצה היאלורונית: מתי זה דחוף

בעמוד הזה תמצאו מידע רפואי על סיבוכים אפשריים אחרי חומרי מילוי בחומצה היאלורונית, כולל הסיבוך החמור והנדיר של חסימת כלי דם, ועל תהליך המסת החומר כשצריך לתקן תוצאה. המידע כתוב בעברית פשוטה ובכנות, כדי לעזור להבין מתי מדובר בתופעה שכיחה וחולפת ומתי בסיבוך שדורש פעולה מיידית.

אילו תופעות לוואי נורמליות, ואילו מחייבות פנייה מיידית?

רוב תופעות הלוואי לאחר הזרקת חומר מילוי קלות, שכיחות וחולפות מעצמן — אדמומיות, נפיחות, רגישות למגע ושטפי דם קלים באזור ההזרקה. אלה תופעות צפויות שנעלמות בדרך כלל תוך ימים עד כשבועיים¹.

יש קבוצה שונה לגמרי של סימנים שמצריכים פנייה מיידית ולא המתנה: כאב חזק שלא פרופורציונלי לעוצמת ההזרקה, הלבנה (חיוורון) של העור באזור או מסביבו, כתמים סגלגלים ברשת בעור, ושינוי בראייה. Cleveland Clinic מציינת באופן ברור: בעיות ראייה בשילוב עם חולשה או כאב בצד אחד של הגוף מחייבות טיפול רפואי דחוף — יש בהם גם חשד לאירוע כלי-דם רחב יותר, לא רק מקומי²⁴.

מה זו חסימת כלי דם אחרי חומר מילוי, ולמה היא מסוכנת?

חסימת כלי דם מתרחשת כשחומר המילוי מוזרק בטעות לתוך כלי דם, או לוחץ עליו מבחוץ, וחוסם את זרימת הדם לרקמה שמעבר לחסימה. התוצאה יכולה להיות פגיעה ברקמת העור (עד כדי נמק), ובמקרים שבהם מעורבים כלי דם שמזינים את העין — גם פגיעה בראייה. זהו הסיבוך החמור ביותר בטיפולי חומרי מילוי³.

ההנחיה הקלינית בנושא מתארת שלבים מזוהים של איסכמיה (חוסר אספקת דם לרקמה), שעוזרים לצוות המטפל להעריך את חומרת המצב ואת הזמן שחלף מאז תחילתו — מידע קריטי להחלטה על הטיפול⁴.

עד כמה נדיר עיוורון מחומר מילוי, ובאילו אזורים הסיכון גבוה?

עיוורון מחומר מילוי הוא סיבוך נדיר, אבל הוא תועד באופן חוזר בספרות הרפואית העולמית, ולכן הוא ידוע ומוכר. סקירה שריכזה מקרים שפורסמו בין 2015 ל-2018 מצאה 48 מקרים חדשים של אובדן ראייה בעולם. האזורים שבהם הסיכון הגבוה ביותר: האף (56% מהמקרים), האזור שבין הגבות (27%), המצח (19%) וקפל אף-שפה (15%). חומצה היאלורונית הייתה החומר המעורב ב-81% מהמקרים — בעיקר כי היא הנפוצה ביותר מכלל חומרי המילוי, ולא בהכרח כי היא “מסוכנת” יותר מחומרים אחרים. החלמה מלאה של הראייה הושגה ב-21% מהמקרים בלבד באותה סקירה⁸.

סקירה מעודכנת יותר, שריכזה 365 מקרים חדשים בין 2018 ל-2023, מצאה שברוב המקרים שדווחה בהם תוצאה, הראייה לא חזרה — כ-68%. ב-19% מהמקרים היו גם סימנים דמויי שבץ. אף שיטת טיפול בודדת לא נמצאה קשורה באופן מובהק סטטיסטית לשיפור בראייה, מה שמדגיש כמה קריטי הגורם הזמן⁹.

למה הזמן כל כך קריטי?

ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר אחרי הופעת הסימנים, כך הסיכוי להחלמה — של העור ושל הראייה — גבוה יותר. סקירה שיטתית שריכזה 231 מטופלים מסדרות מקרים מצאה שנמק עור החלים אצל 78% מהמטופלים, ופגיעה בראייה השתפרה אצל 45%. הממצא המרכזי: התחלת טיפול בתוך 6 שעות מהופעת הסימנים שיפרה משמעותית את התוצאות. חשוב לציין שזו רמת ראיות נמוכה יחסית — סדרות מקרים, לא ניסויים מבוקרים — והם המידע שקיים כרגע בנושא⁵.

זו הסיבה המעשית לכך שממליצים לקבל הזרקת חומר מילוי רק במרפאה שיודעת לזהות ולטפל בסיבוך הזה במהירות, ולא רק להזריק¹⁰⁸.

מה זה היאלורונידאז ואיך הוא מפרק חומצה היאלורונית?

היאלורונידאז הוא אנזים שמפרק חומצה היאלורונית, ומשמש ברפואה האסתטית הן במצבי חירום והן לתיקון תוצאה. מדובר באנזים שנמצא בשימוש רפואי כבר מאז 1949, ובתחום האסתטי הוא משמש כדי לפרק במהירות חומצה היאלורונית שהוזרקה — למשל כשהיא חוסמת כלי דם, או כשרוצים לתקן תוצאה⁶.

חשוב להדגיש: זהו תיאור כללי של ההליך, בלי שם תכשיר מסחרי ובלי מינון — משום שבישראל האנזים רשום להתוויה רפואית אחרת, ולא באופן ספציפי להמסת חומרי מילוי¹¹. ההחלטה על השימוש בו, בכל מצב, היא החלטה רפואית שנעשית על ידי הרופא/ה המטפלים. הסבר מפורט על ההמסה, על אלרגיה ועל בדיקת רגישות נמצא בעמוד המסת חומצה היאלורונית.

מתי ממיסים חומר מילוי שלא בגלל חירום?

מעבר לחירום, אפשר להמיס חומר מילוי גם כדי לתקן תוצאה לא רצויה — א-סימטריה, עודף חומר, נדידה של החומר ממקום ההזרקה המקורי, או “אפקט כחלחל” שנראה מתחת לעור דק. זהו שימוש שכיח ומתוכנן, בשונה משימוש החירום, ונעשה בהתייעצות ותכנון מראש עם הרופא/ה⁶¹⁰.

מה הסיכונים של ההמסה עצמה?

גם להמסה יש סיכונים משלה, אף שהם נדירים יחסית. התגובה הנדירה אך הידועה ביותר היא אלרגיה לאנזים, כולל קשר אפשרי לאלרגיה לעקיצות דבורים וצרעות — שאלה שחשוב לברר לפני הטיפול⁶. מעבר לכך, המסה מוחלטת מפרקת גם את החומר שהמטופל/ת רצו לשמר, ולא רק את החלק הבעייתי, אלא אם משתמשים בטכניקה ממוקדת.

האם צריך לפחד מהזרקת חומר מילוי בגלל הסיבוכים האלה?

המידע בעמוד הזה נועד לעזור לזהות מצב חריג במהירות, ולא להרתיע מטיפול שרוב האנשים עוברים בלי סיבוך. הסיבות שהסיבוך החמור מודגש כל כך הן שההשלכות שלו חמורות כשהוא כן מתרחש, ושפעולה מהירה משנה תוצאה. זה לא אומר שהסיכון גבוה בפועל. הדרך הנכונה להתייחס למידע הזה היא לא כפחד מהטיפול, אלא כידע שמאפשר לזהות בעיה נדירה מוקדם ככל האפשר, אם וכאשר היא מתעוררת.

מה זה גוש או נפיחות שמופיעים חודשים אחרי ההזרקה?

תגובות מאוחרות הן תופעה נדירה יחסית, שמופיעה בדרך כלל 3 עד 4 חודשים אחרי ההזרקה, הרבה אחרי שהתופעות הרגילות אמורות לחלוף. ההשערות למקור התגובה כוללות תכונות של החומר עצמו, זיהום או ביופילם (שכבת חיידקים דקה שנצמדת לחומר), ותגובה חיסונית — למשל בעקבות מחלה ויראלית או טיפול שיניים שקרה אחרי ההזרקה⁷.

איך מטפלים בתגובה מאוחרת?

הטיפול תלוי בגורם לתגובה, ולא זהה בכל המקרים. בקונצנזוס בנושא, ההמלצה היא: בתגובה לא-דלקתית ובלי חשד לזיהום — היאלורונידאז. בתגובה דלקתית — המתנה ו/או סטרואידים. בחשד לזיהום — ניקוז, בדיקת תרבית ואנטיביוטיקה, כאשר היאלורונידאז אינו הטיפול הראשון שניתן במצב הזה⁷. ההבחנה בין הסוגים נעשית בבדיקה קלינית, ולכן גוש מאוחר תמיד דורש בדיקה ולא רק המתנה.

אפשר להמיס חומרים שאינם חומצה היאלורונית?

לא. האנזים היאלורונידאז פועל באופן ספציפי על חומצה היאלורונית, ולא על חומרים אחרים כמו סידן הידרוקסיאפטיט, חומצה פולי-L-לקטית או פוליקפרולקטון¹². זהו הבדל מהותי בין המשפחות השונות של חומרי מילוי ומעוררי קולגן (ביוסטימולטורים), ועליו אפשר לקרוא בהרחבה בעמוד הביוסטימולטורים.

איך מקטינים את הסיכון מראש?

אחד הצעדים החשובים להפחתת סיכון הוא לבחור רופא/ה בעל/ת ידע באנטומיה של הפנים, במרפאה שמוכנה לטפל בסיבוך אם הוא מתרחש, ובחומר ממקור מורשה. הידע לזהות מוקדם סימני חסימה, הגישה המיידית להיאלורונידאז והמוכנות לפעול תוך שעות — לא רק תוך ימים — הם ההבדל בין תוצאה שהופכת בעיה שחולפת לבין תוצאה קבועה¹⁰³. מה חשוב לדעת לפני טיפול באזור ספציפי מפורט בעמודים הייעודיים, למשל מילוי שפתיים.

אפשר להזריק חומר מילוי בהריון, בהנקה, עם הרפס חוזר או עם נטייה לדימום?

הבטיחות של חומרי מילוי בהריון ובהנקה לא ידועה, ובשאר המצבים חשוב לספר לרופא מראש. לפי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), הבטיחות של חומרי מילוי בהריון ובהנקה אינה ידועה³. ה-FDA ממליץ גם לספר לרופא לפני הטיפול אם יש דלקת או זיהום בעור באזור, הפרעת קרישה, או אלרגיות קשות והיסטוריה של תגובה אלרגית חמורה (אנפילקסיס)³.

מי שסובל מהרפס חוזר בשפתיים (“פצעי קור”) צריך לציין זאת. בסקירה על סיבוכים אחרי מילוי סביב העיניים, נגיף ההרפס נמנה בין הגורמים השכיחים לזיהום אחרי הזרקה, והכותבים ממליצים על טיפול מונע למי שהיו לו התפרצויות בעבר¹³. ההחלטה על טיפול מונע מתקבלת עם הרופא המטפל.

איך מזהים מוקדם, לפני שהמצב מחמיר?

המפתח לזיהוי מוקדם הוא הבחנה בין תופעה צפויה, שדועכת עם הזמן, לבין תופעה שמחמירה או לא תואמת את מה שצפוי. נפיחות רגילה, למשל, יורדת בהדרגה מיום ליום. כאב שמתחיל להחמיר במקום להשתפר, או עור שמשנה צבע לגוון חיוור או כחלחל באזור מוגבל, הם סימנים שלא מתאימים לתהליך החלמה רגיל — ולכן דורשים בדיקה, גם אם עדיין לא ברור אם מדובר בחירום. הכלל הפשוט: תהליך שמשתפר מיום ליום הוא כנראה תקין, ותהליך שמחמיר דורש בירור.

הגעתם אחרי הזרקה במקום אחר? איך ד”ר דנה בוכבוט מטפלת בסיבוכים

אם יש כאב חזק, הלבנה של העור או שינוי בראייה אחרי הזרקה, לא מחכים לתור: פונים מיד לרופא שהזריק או לחדר מיון. במקרים אחרים, כמו גוש, נפיחות חוזרת או תוצאה שלא מרצה, אפשר לתאם בדיקה אצל ד”ר דנה בוכבוט, רופאה עם 16 שנות ניסיון ברפואה אסתטית ובשיער, בעלת דוקטורט לרפואה מאוניברסיטת תל אביב. בבדיקה מבררים מה הוזרק, מתי ובאיזה אזור, בודקים את האזור ומסבירים את האפשרויות, המרפאה מבצעת המסת חומצה היאלורונית באנזים היאלורונידאז לפי החלטה רפואית, ואם צריך, מפנים לגורם המתאים. סיבוכים נדירים, וההכנה והמענה המהיר הם מה שהופכים אותם לניתנים לטיפול.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.