נשירת שיער בכימותרפיה: למה זה קורה, קירור קרקפת וצמיחה מחדש

למה כימותרפיה גורמת לנשירת שיער?

תרופות כימותרפיה פוגעות בתאים שמתחלקים מהר, וזקיק השערה בשלב הצמיחה הוא אחד האזורים המהירים בגוף, ולכן השערות נחלשות ונושרות. סקירה על מניעה וטיפול בנשירה מכימותרפיה מתארת את הפגיעה בתאי הזקיק שמתחלקים מהר, ומעריכה שכ-65% מהמטופלים בכימותרפיה חווים דלילות או נשירה⁶. בגלל שהנשירה פוגעת בשערות שנמצאות בשלב הצמיחה, היא נקראת אנאגן אפלוביום, והיא מהירה יותר מנשירה זמנית אחרי מחלה או לחץ (טלוגן אפלוביום). הסבר כללי על סוגי הנשירה השונים נמצא במדריך לנשירת שיער.

לא כל טיפול גורם לנשירה. לפי Cancer Research UK, רק חלק מתרופות הכימותרפיה גורמות לנשירה או לדלילות קלה¹. הצוות האונקולוגי יכול לומר מראש מה צפוי בטיפול הספציפי, וזו שאלה שכדאי לשאול לפני הטיפול הראשון.

מתי הנשירה מתחילה, ומה נושר?

כשהטיפול גורם לנשירה, היא מתחילה בדרך כלל בתוך שבועיים עד שלושה מתחילת הטיפול. הנשירה יכולה לכלול גם ריסים, גבות, שיער בבית השחי, ברגליים ולפעמים באזור הערווה¹. המכון הלאומי לסרטן בארה”ב מציין שכימותרפיה מסוימת גורמת לנשירה בראש ובאזורים אחרים בגוף, ושהקרנות גורמות לנשירה רק באזור המוקרן².

האם קירור קרקפת מונע נשירה?

קירור הקרקפת בזמן עירוי הכימותרפיה מפחית את הנשירה אצל חלק מהמטופלות, והוא האמצעי שנחקר הכי הרבה למניעה. הקירור מצמצם את זרימת הדם לקרקפת, וכך מגיעה לזקיקים פחות תרופה. בסקירה על הנושא הוא מתואר כאמצעי היחיד שקיבל אישור של מנהל המזון והתרופות האמריקאי למניעת נשירה מכימותרפיה⁶.

• ניסוי אקראי בנשים עם סרטן שד בשלב מוקדם: 50.5% מהמטופלות עם קירור שמרו על שיער מספק (נשירה של פחות ממחצית), לעומת 0% בקבוצת הביקורת³.
• מטא-אנליזה של 8 מחקרים בסרטן שד: ירידה של כ-43% בסיכון לנשירה עם קירור⁴.
• ההצלחה משתנה לפי סוג הכימותרפיה, ולכן הצוות האונקולוגי הוא שמעריך אם לשיטה יש סיכוי בטיפול המסוים³⁶.

למי זה לא מתאים ומה תופעות הלוואי? לפי Cancer Research UK, אין להשתמש בקירור קרקפת כשיש סיכון לרמות גבוהות של תאים סרטניים בכלי הדם של הקרקפת¹. במטא-אנליזה של 67 מחקרים, התלונות השכיחות היו צמרמורת כללית (42%), תחושת כובד של הכובע (35%) וכאב ראש (30%). כ-18% הפסיקו את הקירור, בעיקר כי הנשירה התקדמה בכל זאת. שכיחות גרורות בקרקפת נמצאה נמוכה, כ-0.15%, ונרשמו גם פגיעות קור שנבעו משימוש לא נכון בציוד⁷. ההחלטה על קירור נעשית תמיד עם הצוות האונקולוגי.

ומה בסוגי סרטן אחרים? רוב המחקרים נעשו בסרטן שד. בניסוי אקראי בנשים עם סרטן גינקולוגי שקיבלו שילוב של קרבופלטין ופקליטקסל, 29.6% מהמטופלות עם קירור שמרו על שיער, לעומת 0% בקבוצת הביקורת, אבל כ-30% מהמשתתפות בקבוצת הקירור פרשו מהמחקר, ורוב הנשים שהוזמנו בכלל לא הסכימו להשתתף⁸. הנתונים האלה ממחישים שהתועלת קיימת, אבל היא תלויה בסוג הטיפול ובכמה נוח למטופלת להתמיד בקירור.

איך מתמודדים עם הצד הרגשי של הנשירה?

נשירת השיער היא אחת מתופעות הלוואי שמטופלים מדרגים כקשות ביותר מבחינה רגשית, וזה לגיטימי להתייחס אליה ברצינות. הסקירה על נשירה מכימותרפיה מתארת אותה כאחת מתופעות הלוואי המטרידות ביותר של הטיפול⁶. בניסוי בסרטן גינקולוגי, מצוקה נפשית אחרי מחזור הטיפול השני דווחה אצל 27.8% מהנשים שקיבלו קירור, לעומת 62.2% בקבוצת הביקורת⁸. זה לא אומר שהקירור מתאים לכולן, אבל זה מראה כמה השיער משמעותי בתקופה הזו.

מה שעוזר לרבים הוא לדעת מראש מה צפוי: לשאול את הצוות האונקולוגי אם הטיפול צפוי לגרום לנשירה, לבחור פאה או כיסוי ראש כשעוד יש שיער², ולפנות לתמיכה נפשית כשהקושי גדול. תספורת קצרה לפני תחילת הנשירה היא בחירה אישית שיש מי שמרגישים שהיא נותנת להם תחושת שליטה.

האם גם הקרנות, טיפול הורמונלי או ביולוגי גורמים לנשירה?

כן, אבל בצורה אחרת: הקרנות גורמות לנשירה בעיקר באזור שמוקרן, וטיפול הורמונלי גורם בדרך כלל לדלילות ולא לנשירה מלאה. לפי Cancer Research UK, בהקרנות השיער נושר באזור הטיפול, ולפעמים גם בצד הנגדי שבו הקרן יוצאת מהגוף, בדרך כלל כשבועיים-שלושה אחרי תחילת הטיפול. השיער מתחיל לחזור לרוב אחרי סיום ההקרנות, לפעמים דליל יותר או בכתמים, ובמינונים גבוהים, למשל בגידולי מוח, הנשירה עלולה להיות קבועה⁹. גם המכון הלאומי לסרטן בארה”ב מציין שאחרי מינון קרינה גבוה מאוד השיער עשוי לחזור דליל יותר או לא לחזור באזור שהוקרן².

לגבי תרופות שאינן כימותרפיה, Cancer Research UK מציינת שטיפול הורמונלי גורם בדרך כלל לדלילות ורק לעיתים נדירות לנשירה מלאה, ושבתרופות ממוקדות ובאימונותרפיה הנשירה פחות שכיחה מאשר בכימותרפיה ומשתנה לפי התרופה¹. לכן כדאי לשאול את הצוות האונקולוגי מה צפוי בטיפול הספציפי, ולא להניח מראש שכל טיפול בסרטן יגרום לנשירה.

מתי השיער חוזר, ואיך הוא נראה?

ברוב המקרים השיער מתחיל לצמוח חודשיים עד שלושה אחרי סיום הטיפול, וחוזר בדרך כלל תוך 3 עד 6 חודשים. המכון הלאומי לסרטן מציין שהשיער החדש עשוי להיות דק מאוד בהתחלה, מתולתל או חלק יותר, ואפילו בצבע אחר². Cancer Research UK מוסיפה שהוא נוטה להיות רך יותר¹. השינויים האלה בדרך כלל מתמתנים עם הזמן.

מה אם השיער לא חוזר במלואו?

אצל חלק מהמטופלים הצמיחה מחדש חלקית, גם אחרי שנים, בעיקר בדמות דלילות. Cancer Research UK מתארת נשירה שלא חוזרת בכלל כנדירה מאוד, ובעיקר במינונים גבוהים של תרופות מסוימות¹. אבל מחקר עוקבה על 61 נשים שקיבלו כימותרפיה לסרטן שד מצא שכ-42% דיווחו על צמיחה לא מלאה גם אחרי שלוש שנים. התלונה השכיחה הייתה דלילות, והמצב היה שכיח יותר אחרי טיפולים מקבוצת הטקסנים⁵. ההבדל בין הנתונים נובע בעיקר מההגדרה: נשירה מלאה וקבועה נדירה, ואילו שיער שחוזר דליל מבעבר שכיח יותר.

מה אפשר לעשות? סקירות מתארות כמה טיפולים שנחקרים לעידוד צמיחה מחדש, בהם מינוקסידיל, טיפול באור ו-PRP לשיער, אבל הראיות מוגבלות, והשימוש בהם למצב הזה הוא מחוץ להתוויה הרשומה⁶. חשוב לזכור שדלילות אחרי טיפול אונקולוגי יכולה לנבוע גם מסיבות אחרות, למשל טיפולים הורמונליים שניתנים אחרי הכימותרפיה, מחסור בברזל או שינוי בבלוטת התריס. לכן כדאי לעשות בירור מסודר, כמו שמתואר בעמוד אבחון נשירת שיער, בתיאום עם הצוות האונקולוגי. אפשרויות הסוואה מפורטות בעמוד שיער דליל.

איך שומרים על הקרקפת והשיער בזמן הטיפול?

הקרקפת רגישה יותר בתקופת הטיפול, ולכן טיפול עדין והגנה מהשמש חשובים. המכון הלאומי לסרטן ממליץ על קרם הגנה או כובע בחוץ, על קרם לחות ומרכך כשהקרקפת מגרדת או רגישה, ועל בחירת פאה כשעוד יש שיער, כדי להתאים את הצבע². באופן כללי, שמפו עדין, מעט חום ובלי תסרוקות מתוחות מפחיתים שבירה של השערות שנשארו¹⁰. מטפחת, כובע, פאה או ראש חשוף הם בחירה אישית לגמרי.

על זכויות ועל החזר עבור פאה אפשר לברר מול קופת החולים והעמותות שמלוות מטופלים אונקולוגיים.

מתי כדאי לפנות לרופא שעוסק בשיער?

כשהשיער לא חוזר למלאותו חצי שנה עד שנה אחרי סיום הטיפול, כשהגבות והריסים לא צומחים, או כשהקרקפת כואבת, אדומה או מתקלפת. בזמן הטיפול האונקולוגי עצמו, כל שאלה על הקרקפת ועל תכשירים מתאמים קודם עם הצוות האונקולוגי. על נשירת גבות וריסים מסיבות אחרות אפשר לקרוא בעמוד נשירת גבות וריסים. כשמגיע הזמן הנכון, בירור מסודר יכול לעזור לשיער לחזור למלאותו בביטחון.

איך זה נעשה אצל ד”ר דנה?

אצל ד”ר דנה בוכבוט, רופאה שעוסקת ברפואת שיער 16 שנה, הליווי אחרי הטיפול האונקולוגי מתחיל בבדיקה טריכוסקופית ממוחשבת שמראה כמה שיער חוזר ומה מצב הזקיקים. בהתאם לממצאים ולבדיקות הדם נבנית תוכנית אישית, ועוקבים אחרי הצמיחה לאורך זמן. כל שיקול לגבי תכשירים וטיפולים נעשה בתיאום עם הצוות האונקולוגי, ובמקרים רבים השיער חוזר בהדרגה, ולכן יש טעם להתחיל בבירור כשהצוות המטפל מאשר.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.