נשירת שיער אחרי ניתוח או טראומה: למה זה קורה ואיך עוזרים לשיער לחזור

למה השיער נושר אחרי ניתוח או טראומה?

ניתוח, הרדמה, איבוד דם, כאב והתאוששות ארוכה הם עומס גדול על הגוף, ששולח שערות רבות יחד לשלב המנוחה. לפי סקירת StatPearls, ניתוח גדול וטראומה קשה נמצאים בין הטריגרים השכיחים לטלוגן אפלוביום, ותחת עומס משמעותי עד כ-70% מהשערות שבשלב הצמיחה עלולות לעבור לשלב המנוחה¹. גם ניתוח ממושך או הרדמה ממושכת מופיעים ברשימת הטריגרים המוכרים².

לרוב זה לא גורם אחד. סביב ניתוח או תאונה אוכלים פחות, יורדים במשקל, מקבלים תרופות חדשות, ישנים פחות ונמצאים בלחץ, וכל אלה מוסיפים לעומס³¹. סקירה עדכנית על הרדמה כללית ונשירה מצאה קשר בין הרדמה כללית לבין טלוגן אפלוביום, נשירה מלחץ ואלופציה אראטה, והציעה מנגנונים כמו ירידה באספקת הדם והחמצן לזקיק ותגובת עקה של הגוף כולו⁶.

מתי זה מתחיל וכמה זמן זה נמשך?

הנשירה המפושטת מתחילה בדרך כלל חודשיים עד ארבעה חודשים אחרי הניתוח, ונרגעת בדרך כלל תוך 6–9 חודשים. השערות שעברו לשלב המנוחה נשארות בזקיק עוד כמה שבועות, ונושרות כשהשערה החדשה מתחילה לצמוח ודוחפת אותן החוצה¹. בשלב ההחלמה רואים לעיתים קרובות שערות קצרות וחדשות לאורך קו השיער, סימן טוב שהשיער חוזר³. המנגנון המלא בעמוד טלוגן אפלוביום.

מה זו נשירה מלחץ אחרי ניתוח ארוך?

נשירה מלחץ (pressure alopecia) היא נשירה מקומית באזור בקרקפת שהיה לחוץ על משטח בלי תזוזה במשך שעות. סקירה על המצב מתארת אותה אחרי קיבוע הראש בזמן ניתוח ואחרי שהייה ממושכת בטיפול נמרץ, בילדים ובמבוגרים, אחרי ניתוחי לב, ניתוחים גינקולוגיים, ניתוחי בטן וניתוחי פנים. החוקרים משווים אותה לפצע לחץ שהחלים⁴.

איך זה נראה? לפעמים כבר בימים הראשונים אחרי הניתוח מופיעים נפיחות, רגישות ואפילו פצע בקרקפת, לרוב באזור שעליו הראש נשען, כמו העורף⁴⁵. במקרים אחרים הסימן הראשון הוא קרחת מוגדרת שמופיעה בתוך כמה שבועות מהניתוח⁴. שלא כמו טלוגן אפלוביום, הנשירה כאן מקומית ולא מפושטת.

האם השיער חוזר? נשירה מלחץ אחרי הרדמה כללית היא בדרך כלל זמנית⁵. במקרים נדירים, בעיקר אחרי ניתוחים ארוכים מאוד, היא עלולה להיות קבועה, כמו במקרה שתואר אחרי ניתוח של 12 שעות⁵. לכן כדאי לא לחכות עם קרחת מקומית אחרי ניתוח. למניעה, צוותי הרדמה משתמשים בשינוי תנוחת הראש באופן קבוע ובמעקב אחרי הקרקפת במטופלים בסיכון⁴.

איך מבדילים בין הסוגים, ומהתקרחות תורשתית?

נשירה אחרי ניתוח מפושטת בכל הקרקפת, נשירה מלחץ היא מקומית, ואלופציה אראטה מופיעה כקרחות עגולות, בעוד התקרחות תורשתית מתקדמת לאט ובדפוס קבוע. הטבלה מסכמת את ההבדלים:

לפעמים הנשירה אחרי הניתוח חושפת נטייה תורשתית שהייתה קיימת קודם³. בדיקה בטריכוסקופיה מבדילה בין המצבים, ראו אבחון נשירת שיער. על קרחות עגולות: אלופציה אראטה.

מה עוזר לשיער לחזור?

בבית: לתמוך בהתאוששות הגוף.

• תזונה מלאה עם מספיק חלבון, במיוחד כשהייתה ירידה במשקל סביב הניתוח³.
• בדיקות דם לזיהוי חוסרים, כמו ברזל ופריטין, במיוחד אחרי איבוד דם, ותיקון מה שחסר¹. פירוט: מה חסר בגוף כשיש נשירת שיער.
• טיפול עדין בשיער: בלי קוקו הדוק, חום רב וסירוק אגרסיבי של שיער רטוב³.
• לספר לרופא על תרופות חדשות שהתחלת סביב הניתוח, כי תרופות רבות נקשרו לטלוגן אפלוביום¹.

במרפאה: טיפולים שתומכים בזקיקים ומזרזים את החזרה למלאות. בניסוי אקראי מבוקר על נשים עם נשירה מפושטת ממושכת, ארבעה טיפולי PRP שיפרו את מבחן המשיכה, את צפיפות השיער ואת עוביו לעומת מי מלח, עם בטיחות טובה⁷. מזותרפיה של ויטמינים לקרקפת שיפרה פרמטרים של שיער בנשירה מפושטת, עם תופעות לוואי מעטות⁸. כשמתגלה גם נטייה תורשתית, אפשר לשלב מזותרפיה לקרקפת ותוכנית ביתית. באזור שבו נשירה מלחץ השאירה צלקת, השתלת שיער יכולה להחזיר שיער למקום.

מתי כדאי לפנות מוקדם?

כדאי לפנות לבירור מיד כשמופיעה קרחת מקומית אחרי ניתוח ארוך, וגם כשהנשירה המפושטת נמשכת יותר מחצי שנה. במיוחד במצבים האלה:

• כשמופיעה קרחת מקומית, נפיחות, רגישות או פצע בקרקפת אחרי ניתוח ארוך.
• כשהנשירה המפושטת נמשכת יותר משישה חודשים, או לא מתחילה להירגע.
• כשמופיעות קרחות עגולות ומוגדרות.
• כשיש עייפות, חיוורון או סימנים אחרים של חוסר ברזל אחרי הניתוח.

ככל שמתחילים מוקדם יותר, הסיכוי להצליח עולה, ובנשירה מלחץ בירור מוקדם חשוב במיוחד.

איך זה נעשה אצל ד”ר דנה?

אצל ד”ר דנה בוכבוט, רופאה שעוסקת ברפואת שיער 16 שנה, הבירור מתחיל בבדיקה טריכוסקופית ממוחשבת, שמבדילה בין נשירה מפושטת, נשירה מלחץ ומצבים אחרים. בהתאם לממצאים ולבדיקות הדם נבנית למטופלים המתאימים תוכנית טיפול אישית עם יעד טיפולי מוגדר. שיחת בירור אחת יכולה לתת תשובות ברורות ולהתחיל בדיוק בכיוון הנכון.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.